יש הורים שמרגישים את העולם קצת חזק יותר.
ילד שמתוסכל — והלב מצטמצם.
רעש קטן — חודר לשרירים.
שמחה — מציפה בגודל שקשה להכיל.
ההורות שלהם עמוקה, מדויקת, מלאה ברצון “לעשות טוב”, ובו בזמן גם שברירית לעומס.
אלו הם ההורים הרגישים מאוד (HSP) — כ־20% מהאוכלוסייה — אנשים שמעבדים כל מפגש דרך שכבה נוספת של משמעות, תדרים, תחושות ועומק.
יוגה התפתחותית פוגשת אותם באופן טבעי:
מי שמרגיש הרבה — צריך שפה שמאפשרת נשימה, קצב, מגע בהווה, וויסות של מערכות, וחמלה כלפי עצמו.
ולכן הספר של ד"ר איליין ארון, “The Highly Sensitive Parent”, הפך לאחד הספרים החשובים להורים שמבקשים לעצמם עוד רגע של שפיות, עוד מילימטר של מרחב, ועוד אפשרות להבין את עולמם הפנימי — כדי שיוכלו להיות הורים רגישים בלי להישחק.
למה זה קורה דווקא להורים רגישים?
רגישות גבוהה אינה חולשה.
זו מערכת עצבים שקולטת יותר פרטים, יותר ניואנסים, יותר רגשות — ויכולה להפוך לכלי אדיר בחיבור לילדים.
הורה רגיש מאוד הוא לרוב:
-
קשוב לניואנסים של ילדיו
-
אמפתי גם בלי מילים
-
עמוק ברמת העיבוד הרגשי
-
מודע למה שקורה בגוף
-
מתעייף מהר יותר מעומס חושי וממשימות מרובות
בתוך היוגה ההתפתחותית אנחנו אומרים:
“לפגוש ילד ולא להפגיש אותו” —
והורים רגישים עושים זאת באופן טבעי.
הם מרגישים את הילד, ולא רק רואים אותו.
אבל כדי לפגוש — צריך גם להיות מסוגל לנוח.
ואיפה הקושי?
הקושי הוא לא ברגישות — הוא בעומס הסביבתי שלא נותן לרגישות לנשום:
-
עוד דברים לעשות
-
עוד “רעש” במרחב
-
עוד רגשות שמצטברים בגוף
-
עוד ביקורת עצמית
-
עוד תחושה שלא הספקתי “להיות הורה מספיק טוב”
יוגה התפתחותית מדברת על ויסות, נוכחות, גבולות, ויכולת “לעדכן את המערכת”.
כשהורה רגיש לומד לעבוד עם גופו ועם נשימתו — הוא מגלה שהעדינות שלו היא דווקא המקום שמאפשר יציבות.
מה נותן הספר להורה רגיש מאוד?
הספר מציע שלושה צירים מרכזיים:
1. הבנה עצמית — למה אני מרגיש כל כך הרבה?
ההורה לומד להבין שהרגישות שלו היא מערכת, לא תקלה.
זו נקודה משמעותית בירידה של עומס רגשי.
2. כלים מעשיים להתמודדות עם עומס וגרייה-יתר
כמו:
-
הפסקות מיקרו במהלך היום
-
נשימה קצרה להורדת עומס תחושתי
-
התאמת הסביבה
-
גבולות רגשיים ברורים
-
זיהוי מוקדם של “נתקע לי הגוף”
אלו כלים שמדברים באותה שפה של Meyogi:
רגע לעצור, להרגיש, לארגן מחדש.
3. ביטחון עצמי חדש בהורות
ממש כמו שילד זקוק למסוגלות — כך גם הורה.
הספר מזכיר להורים רגישים שהם מצוינים, רק זקוקים למרחב עבודה אחר.
החיבור הטבעי בין הורה רגיש לבין יוגה התפתחותית
יוגה התפתחותית היא שפה של גוף, נשימה, קצב ורגש.
הורים רגישים מתחברים אליה באופן מיידי:
-
המגע המדויק
-
הנשימה שמסדרת את העצבים
-
ההבנה של הילד דרך התנועה
-
הסבלנות לקצב הפנימי
-
ההקשבה לעצמי לפני ההקשבה לילד
הספר מעצים את אותו חיבור.
הוא נותן רשות לנוח, רשות להיות עדין, ורשות לא להתנצל על הרגישות.
למי זה מתאים במיוחד במיוגי?
-
הורים לילדים שחווים עומס רגשי
-
הורים על הרצף או עם ADHD — גם אצל הילד וגם אצל ההורה
-
משתתפים בקורסי ההורה-ילד
-
הורים בקבוצות “דרך השקט”
-
הורים במערכות חינוך, שמחפשים לחזק את המרחב הפנימי שלהם
לסיכום: רגישות היא לא בעיה — היא איכות.
הספר של איליין ארון הוא לא “עוד ספר הורות”.
הוא הזמנה להורה רגיש להחזיר לעצמו את המרכז, להוריד עומס מהגוף והנפש, ולהזכיר לעצמו:
העדינות שלך היא הכוח שלך.