חמישה טיפים לילדים בקורונה/ דודו חקימיאן

מעברים קשים לכולם. מי לא זוכר את המתח, העצבים, חוסר השקט שמלווים אותנו במעבר דירה, בהחלפת מקום עבודה או בכל שינוי שמצריך מאתנו הסתגלות למסגרת חדשה או חזרה לזו הישנה. והמציאות הנוכחית של 'הקורונה' מכריחה אותנו להסתגל לשינויים רבים בזמן קצר. 

חזרה לשגרה מביאה איתה סדר ומסגרת יותר ברורה שחשובה לבית ולחיים בכלל אך יחד עם זאת היא מקום שלעיתים פחות או בכלל לא מוכר לילד. חלק מהחזרה מתבטא גם בשינוי המקום הפיזי והנפשי (מעבר מחופשה- בית,  אל מסגרת חינוכית- לימודית). עלינו להיות רגישים אך יחד עם זאת לאפשר לא להיגרר לגוננות יתר ולסמוך על ההזדמנות שניתנת לילד להתמודד עם אתגרים חברתיים וקוגניטיביים. ילדים הם יצורים הרבה יותר חברותיים מאתנו ויש להם יכולת הסתגלות ומעבר גבוהה יותר. אבל איך נוכל מעט להקל עליהם בבית ובמסגרת הלימודית? איך נאפשר להם חיבור לעצמם ובמקביל הזדהות ושייכות למקום חדש?

 5 טיפים ליוגים הצעירים על מנת להקל על המעבר

1. חיבור לעצמי– רצף הויניאסה: דרך רצפים בתנועה (ויניאסה) המתחילים ומסתיימים באותו מקום ילמד הילד לעבור בין התנוחות ביציבות ונינוחות. זהו מרחב של חיבור גוף- נפש קלאסי.                השפעות חשובות: כניסה אל תוך מסגרת תנועתית ומחשבתית מווסתת, שמירה על סדר וגבולות התנועה, הוצאת אנרגיה מבוקרת.

חזרה יומית על רצף הויניאסה תשמש מעין 'חוף מבטחים' עבור הילד, מקום שבו ירגיש נוח ונעים לחזור אליו ולהתחבר אל עצמו בכל פעם מחדש.

2. הזדהות ושייכות– תנוחות היוגה מאפשרות הזדהות עם פרטים העולם החי, הצומח והדומם. דרך חיקוי תנוחה, דקלום משעשע ונשימה יזדהה הילד עם תנוחות היוגה השונות.

אם ניתן למספר ילדים לבחור תנוחות שונות מאותה קבוצה (נניח בעלי חיים) נאפשר תרגול ממקום של שייכות.

3. וויסות רגשי– חווית המעבר מאוד רגשית ועשויה להתבטא אצל הילד בבכי, הסתגרות, התנגדות, צעקה ואף תנועה בלתי פוסקת ומווסתת. יש לאפשר לכל אחת מסימפטומים אלה לקבל ביטוי אך יחד עם זאת שעשוע עם הנשימה תזמין את הילד לווסת מעט את הקושי.תנוחות כמו אריה, הר געש או זבוב משלבות נשימה ומאפשרות לילד לפרוק מתח ולהתמלא באנרגיה.

4. חוויה חושית– מעבר מיצר חוויה שעוטפת את כל החושים. לעיתים אין לילד אפשרות או יכולת למצוא מענה לגירוי החושי בין הוא עמוק או שטוח ואז הוא עשוי לפרוק אותו בדרך אימפולסיבית.